אירוס - האתר של נתניה

אום-חאלד

לתקציר תולדות הכפר, הקש

לסיכום אודות הכפר הקש

למפה הקש

למפה מ-1818 הקש

לעיון בפיענוח הכתובת על שער המסגד, הקש

מכתבה של פאטימה המשארי - ילידת אום-חאלד, הקש

על החיים בכפר, הקש

לאיזכור מחבל, יליד אום-חאלד, הקש

על בית-ראשיד, הקש

סקירה על אום-חאלד, הקש

תצלומי המצודה ב-2010, הקש

תחריט מ-1880 של השיקמה העתיקה מתוך הספר: Ch.W.Wilson - Picturesque Palestine

כמה דברים על אום-חאלד

באר אום-חאלד אותה חיפשנו זמן רב, אותרה בכיכר של גני הילדים ברח' יוספטל, לפי הדקל שצמח לידה. הזיהוי ע"י אלי אלמרין ויוחנן מנדיל, שהגיעו לכפר עם הוריהם בעודם ילדים, ב-1948

מחנה המעצר הזמני, לאזרחים ערביים במלחמת העצמאות, (כנראה מטנטורה) היה בצד הצפוני, במעלה הכביש, מול ביהכ"נ דקר. מכאן הועברו העצורים לג'ליל (גלילות)

הסיפור המסתובב כבר שנים, אודות כדים עם מטבעות, שנמצאו בין חורבות אום-חאלד, אושר ע"י כמה וכמה תושבים לשעבר. חלק הועבר לרשות העתיקות.

האיש היחיד שתיעד בפרוטרוט את הכפר אום-חאלד, היה הצייר גרינברג, שהתגורר בבית האבות מלב"ן, בשיכון דורה. מדובר על כמה עשרות תמונות שמן, של חוג הציור, אותו ניהל גרינברג. התמונות שהו משך שנים על קירות בית האבות, הועברו למרתף כלשהו לאחסנה וכנראה מצאו דרכן למקום אחר. למרבה הצער אין איש יודע היכן הן היום.

למה קיימת ישיבה בתחומי אום-חאלד? בספר "עולמי" (זכרון לקהילת סעפלק וגליל מרגרטין), מסופר כי שר הפנים, משה חיים שפירא, בשיחה עם בן-עמי, ראש העירייה, היתנה את צירוף אדמות אום-חאלד לנתניה, בתנאי שתקום במקום ישיבה.

אחד המבנים שנותר מהכפר, מאוכלס גם כיום ע"י הגברת זינאתי