הסיפור של מוישה מהמייסדים
זאב שחף
מוישה-מהמייסדים התפרסם דווקא בגלל הסיפור שהיה חוזר עליו שוב ושוב, ואין קשר
בינו לבין ייסוד העיר. הוא נקרא כך בגלל שהוא מתגורר ברחוב המייסדים.
הנה הסיפור של מוישה:
הילד גמר צבא, וכמו כל החברים שלו, הוא ביקש מאבא כסף לנסיעה לחו"ל. אבא אמר
שזה בסדר.
"כמה אתה צריך?", הוא שואל.
"איזה שלושת אלפים דולר", ענה הבן.
"שמע! אני נותן לך צ'ק על שלושת אלפים, בתנאי אחד: כל יום אתה מניח תפילין ומתעטף
בטלית".
הילד שתק.
אבא אמר: "אני רואה שזה לא בדיוק נראה לך. אז בוא נגיד אחרת: לפחות, כל שבת אתה
לוקח את הטלית ומתפלל בבית-הכנסת".
"עשינו עסק!", שמח הילד.
"אתה רוצה קאש או מזומן?", שאל האבא.
"לא חשוב", אמר הילד.
נסע הילד לניו-יורק. דבר ראשון הוא נכנס לבנק והציג את הצ'ק. ראה הפקיד צ'ק של בנק-
לאומי, סניף נתניה, החזיר לילד את הצ'ק ואמר שכאן לא מכבדים דברים כאלה.
כעס הילד מאוד ומאז לא התקשר הבייתה, אולי איזה ארבעה חודשים. בינתיים הוא ניסה
כל מיני עבודות אבל זה היה קשה, וגם לא היה לו רישיון עבודה. בסוף הוא נשבר וחזר
לארץ, בלילה חורפי, איך אומרים: עם הזנב בין הרגליים, אל הבית של אימא ואבא.
בבוקר, כשהתעורר, שואל אותו אבא איך היה שם והילד עונה שהיה זיפת. ואבא ממשיך
ושואל אם באמת הוא הלך להתפלל כל שבת בבית הכנסת והילד עונה לו: "בטח!" .
ואז האבא מבקש את השקית של הטלית, פותח אותה ומנער את הטלית. ומבין הקפלים
נושר צרור של שלושת אלפים דולר.