בוקר אחד, מצלצל אלי חבר טוב ושואל: "היה מגדל?"

מיהרתי למקום. אתם מכירים את הפוזה של סוס שנפגע בתאונה ושוכב עם הרגליים הצידה? כך בדיוק שכב לו

המגדל. חסר אונים לחלוטין. מופקר לכירסום שיני הטרקטור הצהוב, וצלעות הברזל החלודות מבצבצות מדפנות

הבטון, ("פעם ידעו לעשות בטון!", אמר שם מישהו).

ואחר כך נותר רק צער. כי בשבילנו זה מקום עם נוסטלגיה.

איזו נוסטלגיה יכולה להיות למגדל מים שאינו פעיל כבר זמן רב?

אז קודם כל המגדל נבנה לפני המון שנים, בראשית נתניה. חוץ מזה, הוא היה בהרי גרינטל. והרי גרינטל היו

מה-זה רחוקים. ללכת אליהם ברגל, מהשכונה, זה היה כמו להררי החושך.

והיו שם עולם ומלואו: רקפות וכלניות ונוריות, ומחנה צבאי, ואקליפטוסים, ומה לא? שם אספנו נחושת של

תרמילי-כדורים משומשים, הרבה זמן לפני שרפול המציא את זה. שם גם גילינו שיש בעיר מידבר, עם המון דיונות

חול. ובדיונות היו שועלים ונחשים ומכרסמים שונים. וכשהיינו שבים הביתה, לא עזרו התירוצים: כל האימהות

זיהו בנקל איפה בילינו, לפי החול בסנדלים. ותמיד הפחידו אותנו, שהינה יבוא בעל-הבית, אדון גרינטל עצמו,

ויכעס על שפלשנו אל ההרים שלו. עד שמצאנו שהוא רופא נחמד וחייכן.

ובכלל, הייתה לנו גאווה שאצלנו, על ההרים, קיים מיגדל שהוא אולי המבנה הכי גבוה בעולם "וראשו מגיע השמימה".

אחר כך, כשגדלנו, הוא היה בשבילנו מיגדלור: כשהיינו נחלצים סוף סוף מן הכרך הצפוף והעשֵן הוא תל-אביב,

היינו דוהרים בכביש החוף, ורק משראינו מרחוק את המיגדל, חשנו כמו אותו סוס שמריח את האורווה: הנה, אנחנו

כבר בבית.

ועכשיו, אנחנו עומדים ורואים אותו בקלונו, מוטל על האדמה, וכבר אינו נראה כל כך גדול ומיסתורי.

מה נספר לילדים ולנכדים? שכאשר פרץ מבצע סיני, ב – 1956 החלטנו בשכונה "לנהל תצפיות נגד האוייב", מראש

המיגדל?

נספר על החבר שלנו, שמיל, שהיה 'דוס' פנאטי, ולכן היה נפגש עם חברה שלו שם, הרחק, ליד המיגדל, שאף

אחד לא ילשין להורים שלו? או על המורה לשלנו לגיאוגרפיה שלקחה אותנו ל"סיור חולות" ליד המיגדל (ואחת

מנעליה לא נמצאה עד היום). והקומזיצים של ל"ג-בעומר, לרגלי המיגדל, ומשחק "סימני דרך".

בקיצור, המיגדל היה בשבילנו משהו יציב וחזק. עומד בפני פגעי הזמן. כמו האולימפוס והפירמידות. אבל, כמו

שתיאר זאת אחד הפועלים: "היה – ואופ'ס איננו עוד!".

אתה עומד ליד פגר המיגדל ומרגיש כאילו הוא היה חי. ועכשיו מת.

ועל כך כבר אמר איזה יווני זקן: "גורו לכם משיני הטרקטור הצהוב!".