זאב שחף
מחמוד-חופר-הבארות היה מתואלי (שיעי) והתגורר בלבנון. וכיוון שהמתואלים היו כבר אז צמאי דם, גלה מחמוד-חופר-הבארות ונדד עד טול-כרם. כאן התפרסם במקצועו כחופר הבארות הטוב בעולם. ואם לא בכל העולם, אז לפחות בארץ.
ואם לא בכל הארץ, אז לפחות בטול-כרם ובאיזור.
יום אחד הוזמן לחצוב באר בנחלתו של סאיב-חנון. נטל את כליו, העמיסם על החמור ורכב מערבה. אחרי שתיית כמה ספלוני תה
ממותק, יצא עם סאיב-חנון לדרך. רכבו בין הגבעות, עברו בין משוכות-צבר, השקו את הבהמות במים הצלולים של בירכת-זרירה
והגיעו אל המקום.
אמר סאיב-חנון: "כאן אני מבקש שתחפור לי באר!"
ענה מחמוד-חופר-הבארות: "זוהי גבעה! באר חופרים במקום נמוך".
אולם סאיב-חנון התעקש: "כאן אני רוצה את הבאר!".
"למה?", שאל מחמוד-חופר-הבארות בסקרנות.
"היה אצלי", ענה סאיב-חנון, "אורח אחד, פראנג'י. הוא סיפר לי שאצלם המציאו תורה חדשה שקוראים לה פיזיקה. ולפי החוק
של הפיזיקה הזו, המים זורמים ממקום גבוה אל מקום נמוך!".
"שמע!", אמר מחמוד-חופר-הבארות, "החוקים שלהם, זה טוב בשבילם. אצלנו, כידוע, שוררים חוקי השולטן-ירום-הודו.
דיר-באלאק! אל תעשה לי ווג'עראס!".
הסתכל סאיב-חנון ימינה. הסתכל שמאלה, ואמר: "אני משלם לך כפול! מבסוט?"
הוציא מחמוד-חופר-הבארות שקית של טבק. אחר כך שלף מן הכיס נייר של סיגריות ופרש אותו בשקערורית ידו. נטל
קומץ טבק והניחו על הנייר. ליקק את קצוות הנייר וגילגל אותו יפה יפה. הניח את הסיגריה בפיו ועצם את עיניו בהמתנה
אדישה.
ראה סאיב-חנון ככה, לא הייתה ברירה בידו, למרות שהוא אפנדי. הוציא קרדאחה (מצית) מוזהבת, והדליק את הסיגריה.
ראה מחמוד-חופר-הבארות את הקרדאחה ושאל: "הדא מין יפא?" (זה נקנה בעיר יפו?).
ענה לו סאיב-אפנדי: "תפאדל! זה בשבילך!".
עכשיו, כשהוכיח מחמוד-חופר-הבארות מי הוא החזק מביניהם, אפשר היה להמשיך.
"איך נסתיר את הבאר מגובי המסים?", שאל סאיב- חנון.
"נבנה כאן גת ליין. לגובי המיסים תסביר שהמים נועדו לשטוף את הענבים".
"אינת מג'נון? (אתה משוגע?) מוסלמי ויין זה נגד מצוות הקוראן!"
"אם אתה עושה יין זה לא אומר שאתה שותה אותו! אתה עושה אותו למכירה, לאל-מאסיחיין(הנוצרים) ביפו".
וכך חפר מחמוד-חופר-הבארות באר, ובנה לידה ייקב נאה. את רצפת מבנה הייקב ציפה בפסיפס צנוע מאבנים לבנות, ובחוץ
התקין גת ובורות שיקוע למישקעי היין.
מוסר השכל:
עם קצת כסף וקארדחה מוזהבת אפשר להתחמק מתשלום מיסים.