בין משפחת חוסני למשפחת סאלים שררה איבה. וכל זה בגלל הריב על המים. וכדרכם של
סכסוכים, החל הדבר במעשה פעוט וצמח והתפתח לריב מתמשך. העילה הייתה השקיית הצאן ליד באר המים של אום-חאלד. וזאת לדעת שמעשה ראשון עת שבים מן המרעה, הוא, להשקות את העדרים. רק אחר כך ניתן להתפנות לעיסוקים אחרים. המקדים להגיע לבאר, גם יקדים לעלות על משכבו, בעוד שאר הרועים נאלצים להמתין לתורם, שהרי אי אפשר להשקות עדרים שונים באותה השעה, שמא יתערבבו.
ב 27 - לחודש הראמאדאן, ממש לפני 'ליל אל-קאדר', כאשר הרועים רוחם קצרה, עקב הצום החל הריב. הרועים כולם היו מאיצים בצאן, כדי להקדים לבאר. והנה, בן משפחת חוסני רץ בכל כוחו והגיע לבאר. אולם, יחד עימו הגיעו גם כבשים של משפחת סאלים. וכאן פרץ הוויכוח שהביא לריב. לבסוף הובא העניין בפני שיח'-ראשיד, הוא הסבא של ראשיד, בנו של סאלח חמדאן.
בכל יום אל-ג'ומעא, היה שיח'-ראשיד, יושב תחת השיקמה, סופר בנחת את חרוזי המוסבחה וממתין לכפריים שיביאו בפניו סכסוכים ומחלוקות. שיח'-ראשיד היה איש נשוא פנים וגזר דינו התקבל ללא ערעור.
"ספרו מה היה, אבל בפרטי פרטים", ציווה שיח'-ראשיד.
"באותו יום", אמר בן משפחת חוסני, "הגעתי ראשון לבאר".
"ומה עשית?", התעניין שיח'-ראשיד.
"רחצתי פנים, שתיתי קצת מים להרוות את צמאוני, ואחר כך נתתי לצאן לשתות".
"ואתה מה עשית כשהגעת לבאר?", שאל שיח' ראשיד את בן משפחת סאלים.
"הגעתי לבאר, נתתי לצאן לשתות, אחר כך רחצתי פנים ושתיתי קצת מים, להרוות את צמאוני".
"סאלים, שדאג לצאן, לפני שדאג לעצמו, הוא הצודק!", גזר השיח'.
וכך שב השלום לכפר אום-חאלד.
עברו חודשיים, והשיח'-ראשיד קיבל קריאה מן השמים, לעזוב את עמק הבכא הזה. הוא כינס את כל הכפריים ואמר: "נקראתי למעלה. אבל, דעו לכם שמהשמיים אתבונן במעשיכם. אני גוזר שאם תתעורר מחלוקת, תבואו אל מתח לעץ השיקמה, וכאן תגיעו לפשרה". אמר, והלך לעולמו.
והנה, עברה שנה, ושוב הגיע הקייץ, ושוב התחוללה מריבה.
אמר סאלים לחוסני: "למה לריב? בוא ונלך אצל השיקמה ושם נתווכח".
הלכו אצל השיקמה, התווכחו והתווכחו והגיעו מהרה לצעקות ואפילו הניפו מקלותיהם. ואז, לפתע התגלגל רעם משמיים. והדבר היה בעיצומו של הקייץ. ויש שמספרים שלא היה זה סתם רעם, אלא נשמעה ברקע המילה אהא! מתגלגלת בתוך הרעם. ואחריו הבריק הברק. והברק פגע בשיקמה ובקע אותה.
מוסר השכל:
אם אתה רוצה לשמור על העצים מהברק תן קודם לכבשים לשתות.
|
